ארנסט זלין

ארנסט זלין
Ernst Sellin

ארנסט זלין
לידה	26 במאי 1867 Alt Schwerin, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	1 בינואר 1946 (בגיל 78) Epichnellen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
השכלה	אוניברסיטת לייפציג Lauenburgische Gelehrtenschule
מעסיק	אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת קיל, אוניברסיטת רוסטוק
השקפה דתית	לותרניזם

ארנסט זלין (בגרמנית: Ernst Sellin; ‏26 במאי 1867 – 1 בינואר 1946) היה תאולוג גרמני ומראשוני העוסקים בארכאולוגיה מקראית.

ביוגרפיה

זלין למד תאולוגיה ושפות המזרח הקרוב באוניברסיטאות רוסטוק, ארלנגן ובאוניברסיטת לייפציג. הוא קיבל את הדוקטורט ב-1889 ואז עבד כמורה בתיכון בפרכים (Parchim) בשנים 1894-1891. לאחר מכן, בשנים 1897-1894 הרצה בארלנגן, והתמנה לפרופסור באוניברסיטת וינה (1908-1897), ולימד גם ברוסטוק (1913-1908), אוניברסיטת קיל (1921-1913) ובאוניברסיטת הומבולדט (1935-1921).

זלין זיהה מוקדם את חשיבותה של הארכאולוגיה בהקשר לעבודתו התאולוגית והוביל חפירות עם בדז'יך הרוזני בתל תענך בארץ ישראל (1904-1902). מוקד נוסף של עבודתו היה המחקר הארכאולוגי של יריחו (תל א-סולטאן; 1909-1907) ושכם (תל בלאטה; 1914-1913).

זלין פרסם ספרים רבים, והחשוב בהם, המבוא ללימוד התנ"ך (1910, מהדורת 1969 נערכה לאחרונה על ידי גיאורג פוהרר Georg Fohrer), שימש כספר לימוד סטנדרטי לתלמידים רבים.

בתחילת המאה ה-20 פיתח ארנסט זלין תזה הטוענת, כי משה היה מרטיר שנהרג בידי בני ישראל. זיגמונד פרויד התבסס בספרו משה האיש ואמונת הייחוד (Der Mann Moses und die monotheistische Religion) על תובנותיו של זלין.

בין תגליותיו הגדולות ביותר היה פתרון לשאלה גדולה בהבנת סצנה מהברית החדשה, האם ריפא ישו אדם עיוור בדרך ליריחו או לאחר שהגיע לשם (לוקס 18:35 ומארק 10:46). זלין גילה ערים תאומות ביריחו, אחת מהם היא עיר העתיקה המוזכרת בספר יהושע, והשנייה היא העיר הרומית החדשה. המרחק ביניהן הוא כקילומטר וחצי ושתיהן נקראו "יריחו". לכן שיער כי האירוע המדובר אירע במעברו של ישו בין "יריחו של לוקס" אל "יריחו של מארק", וכך ניתן ליישב בין המקורות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנסט זלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.